רש״ש על משנה יבמות ד׳:י׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

מקור משנה יבמות ד׳:י׳
10 הַיְבָמָה לֹא תַחֲלֹץ וְלֹא תִתְיַבֵּם, עַד שֶׁיֶּשׁ לָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וְכֵן כָּל שְׁאָר הַנָּשִׁים לֹא יִתְאָרְסוּ וְלֹא יִנָּשְׂאוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ לָהֶן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. אֶחָד בְּתוּלוֹת וְאֶחָד בְּעוּלוֹת, אֶחָד גְּרוּשׁוֹת וְאֶחָד אַלְמָנוֹת, אֶחָד נְשׂוּאוֹת וְאֶחָד אֲרוּסוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַנְּשׂוּאוֹת יִתְאָרְסוּ, וְהָאֲרוּסוֹת יִנָּשְׂאוּ, חוּץ מִן הָאֲרוּסוֹת שֶׁבִּיהוּדָה, מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ גַּס בָּהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל הַנָּשִׁים יִתְאָרְסוּ, חוּץ מִן הָאַלְמָנָה, מִפְּנֵי הָאִבּוּל:
פירוש רש״ש על משנה יבמות ד׳:י׳
10 במשנה אחד נשואות ואחד ארוסות. בעירובין הגי' להיפך וכ"מ בגמרא לקמן מב ב. ועי' תוס' כתובות כ ב סד"ה אחד ובש"מ:
11 שם בתוי"ט ד"ה הארוסות שביהודה. עי' במ"ה פ"ק דכתובות דלא כל שביהודה וכ"כ שם ביתר ביאור. ולכאורה יש לחלק בין איסורא לממונא דבאיסור איכא למימר דלא פלוג אבל מדחזינן בברייתא דרדופה לקמן בגמרא מב ב דר"י מתיר א"כ כש"כ בזה ושפיר דקדק: